קצת אחרי פורים של שנת 2018, קמנו לבוקר דרמטי עת התממש האיום האזרחי שקים מיום שהוסמכתי (מספר הרשיון שלי מתחיל בשעות הקטנות של המספרים) והוספה לתקנות אגרת פתיחת בקשה.
בימים עברו, זכורות לי דקות ארוכות מול הנט- בתהיה האם לעשות את הצעד ולהשקיע עוד 300 ש"ח בבקשה בתיק משפחה. אך מתברר שעורכי הדין שלא ראו תיק משפחה מימיהם (אשריכם ישראל) לא מודעים לדילמה וגם לא מכירים את ההחלטה השיפוטית: "לא שולמה אגרה".
רשימת הסעיפים הקטנים בתקנה 20 לתקנות האגרות (שם חיבה לתקנות בית המשפט (אגרות) תשס"ז- 2007) מונה 50 פטורונים והאגרה מיועדת רק לבקשה אמיתית כגון עיכוב ביצוע, צו מניעה וכו' .
אין צורך לשלם אגרה על הבקשות האהובות עלינו כגון: בקשה לדחיית דיון (עם אסמכתא), בקשה להחזר אגרה, בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין, בקשה להחלפת ייצוג, גילוי מסמכים, בקשת רשות להתגונן, מחיקת כותרת, מחיקת הליך בידי מגישו, הוספת אסמכתא ועוד.
ענינים הפטורים מאגרה
20. פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, ועל אף האמור בתקנה 6א, לא תשולם אגרה בעד הענינים שלהלן:
(1) בקשה בעל-פה לפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך;
(2) בהליך שאינו אזרחי או הליך המפורט בתקנה זו, למעט הליך לפי פסקאות (26) עד (29), בעד בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה;
(3) בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית המשפט כנתבע או כמשיב;
(4) בקשה להשבת אגרה, להחזר עירבון, ערובה ופיקדון, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
(5) (נמחקה);
(6) בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;
(6א) בקשה לעיון מחדש בהחלטת נשיא בית משפט השלום לפי סעיף 49 לחוק;
(7) הליך לשחרור מי שאסור או שעצור וכן הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
(8) בקשה או ענין במשפט פלילי, וכן ערעור פלילי ובקשה לדיון נוסף בענין פלילי, למעט פתיחת הליך של קובלנה פרטית וערעור על פסק דין בקובלנה פרטית שמגיש הקובל;
(9) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב];
(10) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;
(11) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;
(12) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;
(13) ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;
(14) ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;
(15) בקשה לניהול רכושם של נעדרים או שבויים עקב פעולות מלחמה או איבה, וכן בקשה למתן הוראות בענינים האמורים וערעור על החלטה בהם;
(16) ערעור ובקשת רשות לערער על פסק דין שניתן בערעורים לפי פסקאות ( 9) עד (14);
(17) בקשת חייב לפשיטת רגל או בקשת חברה לפירוקה לפי החלטתה, ובקשות במסגרת ההליכים האלה:
(א) הליך ביניים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן – פקודת החברות), או לפי פקודת פשיטת הרגל, במסגרת הליך פירוק או פשיטת רגל שהגיש החייב, המפרק ובכלל זה מפרק זמני שמונה לפי סימן ו' לפרק י"ב לפקודת החברות, מנהל מיוחד לפי סימן ז' לפרק י"ב לפקודת החברות או לפי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל, או נאמן שמונה לפי סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל;
(ב) הליך ביניים לפי הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהגיש בעל תפקיד כמשמעותו בחוק האמור;
(18) ערעור על החלטת בית דין למשמעת;
(19) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי-דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;
(20) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
(21) עתירה מינהלית של יחיד בענין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים;
(22) הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט 32;
(23) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית משפט החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;
(24) ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961;
(25) ערעור על החלטת בית משפט מחוזי או בית משפט לענינים מינהליים בעתירת אסיר או עציר, לאחר קבלת רשות ערעור;
(26) ערעור על החלטת ביניים של בית משפט שלום, לאחר קבלת רשות ערעור מבית משפט מחוזי;
(27) ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לאחר קבלת רשות ערעור;
(28) ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות לאחר קבלת רשות ערעור;
(29) ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי לאחר קבלת רשות ערעור;
(30) תובענה או ערעור לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;
(30א) (פקעה);
(31)[1] תובענה ייצוגית לפי פרטים 6, 7 ו-9 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
(31) בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול;
(32) בקשה להחלפת ייצוג לפי תקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(33) בקשה לתחליף המצאה לפי תקנה 499 לתקנות סדר הדין האזרחי או בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנות 500 ו-501 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(34) בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(35) בקשת רשות להתגונן בתביעה לפי סדר דין מקוצר;
(36) בקשה למחיקת כותרת בתביעה לפי סדר דין מקוצר;
(37) בקשה למחיקת הליך המוגשת על ידי מגישו;
(38) בקשה לאיחוד תיקים;
(39) בקשה למחיקה מחוסר מעש;
(40) בקשה למתן פסק דין;
(41) בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה;
(42) בקשה לפי תקנות 215ה(ה) ו-421 לתקנות סדר הדין האזרחי;
(43) בקשה להוספת אסמכתה;
(44) בקשה של בעל דין ששופט צד להליך לפי סעיף 24 לחוק;
(45) בקשות בעניין פומביות הדיון לפי סעיפים 68 ו-70 לחוק;
(46) בקשה להחזרת מוצג;
(47) בקשה לשחזור תיק;
(48) בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה:
(א) דיון מקביל;
(ב) אבל;
(ג) חופשת לידה;
(ד) סיבות רפואיות שרופא אישר אותן והאישור צורף לבקשה;
(ה) שירות מילואים וצורף לבקשה אישור המעיד על כך;
(49) כל בקשה המוגשת בבית משפט לתביעות קטנות;
(50) בקשה לעדכון פרטי התקשרות, לרבות מען.
אגרותנו 
פרסם את זה מחדש ב-אגרותנו.
אהבתיאהבתי