כמה עולה להגיש תביעה ייצוגית – אגרות לייצוגיות – מעודכן ל- 2021

האגרה בתביעה ייצוגית נחלקת לשלושה סוגים:

1. תביעה המוגשת בשלום– האגרה עליה היא 8,064 ₪ כאשר מתוכם רק 3,024 ₪ ישולמו עם הגשת התביעה.           החלק השני ישולם אם התובענה תדחה בפסק דין או במקרה של הסתלקות (במקרה זה רשאי ביהמ"ש להורות למשיב לשלם את האגרה או לפטור את התובע מטעמים מיוחדים). אם התביעה תאושר, תסתיים בפשרה או תתקבל:  המשיב הוא שישלם את החלק השני.

2. תביעה המוגשת במחוזי – האגרה עליה היא 16,128 ₪ והחלק הראשון הוא 5,544 ₪. הכללים לגבי תשלום החלק השני זהים לתביעה המוגשת בשלום.

3. תביעה המוגשת כנגד רשות – האגרה על הגשתה היא 1,808 ₪ ותשולם במלואה בהגשת התביעה. אם התביעה תתקבל או שהרשות תגיע לפשרה, התובע יקבל ממנה את האגרה בחזרה. במקרה של חדילה, האגרה תוחזר לתובע על ידי בית המשפט בניכוי 497 ₪.

עכשיו הסבר מה זו תובענה כנגד רשות ומהי רשות: 

תביעה כנגד רשות היא תביעה לפי פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות (ס' 7א(א) לחוק:

"להשבת סכומים שגבתה שלא כדין"

רשות היא כהגדרתה בס' 2 לחוק בתי משפט מנהליים (ס' 7א(ד) לחוק:

"רשות" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

הנטיה שלי היתה לחשוב שלא ניתן להגיש כנגד רשות תביעה ייצוגית שעניינה אינו "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין" אולם המשך  פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות הוא "כמס, אגרה או כתשלום חובה אחר" ומכאן, שכל תשלום ניתן לתקוף בתובענה ייצוגית.

מי פטור מאגרה?

עמותה (שהגשת תביעות אינה פעילותה העיקרית), המועצה הישראלית לצרכנות ושוכר דירה ציבורית כנגד החברה המשכירה (עמידר וכד').

 אפשר לראות כאן את ההבדל בין הדיון בהצעת החוק ובקריאות עת דיברו על כך שיינתן פטור מאגרה לתביעות בנושאים חברתיים בעלי חשיבות עליונה : "בנוסף נקבע כי יינתן פטור מאגרה לכל התביעות הייצוגיות בתחומים של איכות הסביבה, איסור הפלייה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, דיני עבודה ופגיעה באנשים עם מוגבלויות. " (ציטוט מתוך כתבה בדהמרקר מיום 29.11.17   שבה הובא המתווה שאושר בכנסת)

קביעה זאת שהתקבלה אחרי סערות הסתיימה בשלושה פטורים ייחודיים לגופים ציבוריים ואינם ניתנים למימוש ע"י יחידים.

ציטוטים מתוך החוקים:

תקנות האגרות

אגרה בתובענה ייצוגית

7א.     (א)  בתובענה ייצוגית שאינה נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשולם אגרה לפי פרט 4א או 11א בתוספת, לפי העניין, בשני שיעורים, כמפורט להלן:

(1)   עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ישלם המבקש את הסכום הנקוב בפרט 4ב או 11ב בתוספת, לפי העניין (להלן – חלקה הראשון של האגרה);

(2)   ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, ישלם המבקש את יתרת סכום האגרה (להלן – חלקה השני של האגרה);

(3)   ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(4)   ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט –

(א)   להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(ב)   לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)  בתובענה ייצוגית נגד רשות לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות תשולם אגרה לפי פרט 22א, ויחולו ההוראות שלהלן:

(1)   ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה, או המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשפה הרשות את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(2)   ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט להורות כי הרשות תשפה את המבקש על סכום האגרה ששילם במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

(3)   במקרים שבהם הודיעה רשות כי היא תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור, בהתאם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, ינוכה מן האגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום הנקוב בפרט 33 בתוספת, כערכו במועד התשלום, ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה, כאמור בתקנה 17.

(ג)   סכום האגרה כאמור בתקנה זו, יחול גם על הגשת הודעה לצד שלישי וישולם במלואו, בלא חלוקה לשני שיעורים, עם הגשת ההודעה.

(ד)  בתקנה זו –

"מבקש" – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לרבות תובע מייצג, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות;

      "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

(ה)  בפתח הבקשה לאישור התובענה הייצוגית יציין המבקש אם הוא פטור או חייב באגרה לפי תקנות אלה, ואם פטור יציין את מספר התקנה שמכוחה הוא פטור.

פטור

19 (ב)  אלה פטורים מחובת תשלום אגרה לפי תקנה 7א:

(1)   ארגון, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית והרשום במרשם רשם העמותות או רשם ההקדשות;

(2)   המועצה הישראלית לצרכנות, כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008;

(3)   שוכר דירה ציבורית התובע חברה לדיור ציבורי; לעניין זה, "דירה ציבורית" ו"חברה לדיור ציבורי" – כהגדרתם בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998.

 חוק בתי משפט מנהליים

"רשות" – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;

 חוק תובענות ייצוגיות – התוספת השניה תביעות שניתן להגיש בהן בקשה לתביעה ייצוגית

פרט 11:

תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור נגד רשות מקרקעי ישראל, במסגרת פעילותה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, תוגש לפי פרט זה בלבד.